סגור
הפולנים
האימפריה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 תחת שלטונה של שושלת פיאסט. במהלך המאה ה-12 נחלקה פולין למספר מדינות קטנות יותר, אשר נהרסו ונשדדו על ידי הצבא המונגולי ב-1241. היסטוריה של פולין תחת שלטון השושלת היגיילונית, התהוותה ברית בין פולין לליטא. במאה ה-16, בעקבות הברית (שנודעה בשם "האיחוד של לובלין"), החל תור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט שלהם ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם, אף על פי ששרתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה. מאז ועד היום חופש הוא ערך נעלה בעיני הפולנים והם נוהגים לכנות את ארצם המדינה של האנשים החופשיים.
מאמצע המאה ה-17 ועד לסוף 1699 נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות מצד שכניה השבדים, העות'מאנים, הרוסים, והטרנסילבנים ומלחמות פנימיות כנגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, מה שהביא למצב של חצי-אנרכיה.
על רקע תקופת ההשכלה, קמה בפולין תנועה לתיקון המצב במדינה, מה שהביא לבסוף לייסודה של החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת ה-3 במאי). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית. בעתות הכיבוש, נערכו כמה מרידות של הפולנים (ראו רשימה של מרידות פולניות).
לאחר מלחמות נפוליון הוקמה פולין מחדש תחת השם "הדוכסות של ורשה", וזו נשלטה בידי הצאר הרוסי כפולין הקונגרסאית, אשר החזיקה בחוקה ליברלית. אף על פי כן, שללו הצארים הרוסים אט אט את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה סופחה פולין לרוסיה. קרקוב, לעומת זאת, נשארה כשריד לחופש ולחירות הפולנים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 בנאום 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, זכתה פולין לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.
הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, בה צבאות גרמניה וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בתקופה זו סבלו הפולנים מאוד. מכל המדינות המעורבות במלחמה (זאת בתנאי שאין מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות), הייתה פולין זו שאחוז ההרוגים בה מתוך כלל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ20% מכלל האוכלוסייה). מסע הדמים הרצחני של אומת הגרמנים נחשב לשואה הגדולה ביותר שבוצעה בהיסטורית האנושות. הגרמנים השמידו בדם קר מעל ל-6 מיליון יהודים - נשים גברים ילדים וטף. כמיליון וחצי אזרחי פולין גורשו משטחי הכיבוש הסובייטיים במזרח פולין לגולאגים בתוככי ברית המועצות. גבולות פולין הועתקו מערבה - הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייסה. אחרי שינויים אלו, קטן שטחה של פולין ב-76,000 קמ"ר, שהיוו 20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, שינויי הגבולות הביאו להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים מחוץ לשטחה של פולין. לבסוף, הפכה פולין, לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.
הארמון הנשיאותי בוורשה
ברית המועצות הביאה ממשלה קומוניסטית חדשה לפולין, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין. ב-1956 הפך המשטר בפולין לליברלי יותר, תוך שיחרור המוני אנשים מהכלא והענקת מספר חירויות לאזרח. מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שהפך עם הזמן לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות, והעומד בראשה, לך ולנסה, זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990.
כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סובלת מאבטלה גבוהה (מעל 15%) אבל אינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי. חופש הפרט וזכויות אדם נאכפות על פי החוקה האירופית. פולין הייתה למדינה הראשונה מהגוש הקומוניסטי שקיבלה דירוג של תוצר מקומי גולמי לפני 1989. פולין הצטרפה לברית נאטו ב-1999. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003. פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. והמטבע הלאומי (Złoty) נסחר בחופשיות..
כותרות
- שליט
- רקס (מלך(
- ברון
- גראף
- הרסוג
- איזקטון
- וויקנטש
- דליגט (דיפלומט)
חייל מיוחד:סקסוני
רלוונטי לאומות 2 ו-3 בלבד. אומת הפולנים מקבלת את הבונוסים הבאים:
- +10% באיסוף ברזל
- חיל רגלים זול ב-10%
- +10% בקיבולת מחסני האיסוף של המשאבים.